הרפואה בלשון העברית: והפעם…יחסי מין, מתוך jc 425, חינם!!


 


בתורה מופיעים מספר ביטויים המתארים קיום יחסי מין. היפים ביניהם נמצאים בתחילת ספר בראשית. "והאדם ידע את חוה אשתו, ות?ה?ר" – לולא היה כתוב ותהר, לא היינו יודעים כי מדובר ביחסי מין.


 


בכל אופן הביטוי עדין ורווי משמעות, ורומז על קשר נפשי מעבר לאקט הפיזיולוגי.   


 


כן נמצא בספר בראשית הפסוק "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודב?ק באשתו  והיו לבשר אחד". 


 


רש"י מסביר (על פי התלמוד במסכת סנהדרין) הוולד נוצר על ידי שניהם ושם נעשה בשרם – אחד.  המלה "דבק" מתארת יחסי מין, אך היא רומזת גם על קשר בר קיימא, ולא על פעולה חד פעמית. 


 


מאוחר יותר בתורה אנחנו מגיעים למונחים המקובלים עד היום הזה, אך מבצבץ מחלקם גם  הצד האפל של יחסי מין. ליעקב אבינו שתי נשים היו, רחל ולאה, אחיות. יעקב אהב את רחל ובילה את לילותיו אצלה. לבסוף לאה ורחל עשו עסקה: לאה תיתן לרחל זר דודאים, צמח המעורר תשוקה מינית, ובתמורה הסכימה שיעקב ישכב עם אחותה לאה ללילה אחד. "וישכב עמה בלילה ההוא" כתוב. נראה לי כי זו הפעם הראשונה בתורה, שהמילה "לשכב" מופיעה במובן של קיום יחסי מין.


 


מכאן אנחנו מגיעים לסיפור של דינה בת לאה. דינה בת לאה יצאה לטייל והכתוב מספר: "וירא אותה שכם בן חמור הח?יו?י נשיא הארץ, וייקח אתה וישכב אותה ויעניה". מתברר מהניסוח "ויעניה" ששכם אנס את דינה. הכתוב ממשיך  "ותדבק נפשו בדינה בת יעקב, ויאהב את הנערה…………."


 


ביטוי חדש, ואולי חד פעמי, מוזכר בברכת יעקב לבניו לפני מותו. ראובן בכורו שכב עם אשת אביו, עברה שאביו לא סלח לו עליה. וכך אומר יעקב על בנו הבכור:" פחז כמים אל תותר, כי עלית משכבי אביך, אז חיללת יצועי עלה" . ובעברית של היום: היית פזיז ולא שקול, ולכן אבדת את עליונות הבכורה. שכבת במיטתי וחיללת אותה, כלומר שכבת עם אשתי.  


           


שם נוסף לקיום יחסי מין הוא "משגל", וגם מקור מילה זאת במקרא. " אישה ת??א?ר?ש, ואיש אחר ישג?ל?נה" מוכיח משה רבנו את העם. זה העונש  המגיע לבני ישראל אם לא יקיימו את המצוות. והנוסח המסורתי מציין ש "ישגלנה" שווה ל "ישכבנה". מאותה שורש יש לנו "ש?ג?ל" אשה, רעיה וגם פילגש. "ויאמר לי המלך והש?גל יושבת אצלו" אומר הנביא נחמיה. 


 


השורש זוג אינו מופיע בתנ"ך. החיות לא נכנסו לתיבת נוח בזוגות, אלא "שנים, שנים מכל הבשר………..".  אך התלמוד במסכת ראש השנה משתמש במילה להזדווג במובן קיום יחסי מין: "בהמה, וחיה ועוף שמזדווגים זה אצל זה".


 


מסכת קידושין, הספר בתלמוד אשר דן בנישואי בני אדם, פותח במילים "האישה נקנית בכסף בשטר ובביאה". 


כלומר הנישואין מורכבים משלושה שלבים ורק לאחר קיום שלושת השלבים, הנישואין תקפים.


שלב ראשון, הבעל חייב לתת לאשתו  כסף כי האישה הרי נקנית, ובמונחים של אז, הופכת רכוש של בעלה. היום החתן נותן טבעת זהב לכלתו.


השלב השני השטר. השטר הוא הכתובה, בו הבעל מצהיר שלקח פלונית לאישה, אך מתחייב גם שאם יגרש את אשתו, ייתן לה פיצויים כספיים. 


השלב השלישי הוא הביאה  או הבעילה. השורש "ב,ו,א" מופיע כבר בספר בראשית במובן של בעילה. אנחנו שומעים על יהודה, הבן הרביעי של  יעקב אבינו,  כי הוא בא אל אשתו, במובן של בעילה.


 

פורסם בקטגוריה JC כללי, עם התגים , מאת מערכת אימד.

כתיבת תגובה