סקירת אורח , ד"ר קובי שדה, עורך מדור האלרגיה , מבוסס על מחקר ומאמר מערכת שפורסמו ב"ניו-אינגלנד", ספטמבר 2004: טיפול סביבתי באסתמה









 



הרקע ומטרת המחקר:


אסתמה היא בראש ובראשונה מחלה דלקתית שהגורמים הסביבתיים ובראשם הגורמים האלרגים הם המשחקים את התפקיד החשוב ביותר בהתפתחות המחלה והתקדמותה.


זה מכבר אנו מבינים שקישורו של האלרגן לנוגדנים מסוג IgE לא רק גורם לתסמינים המיידיים של האלרגיה,  אלא מהווה גורם להתפתחות דלקת העשויה להפוך לכרונית ולגרום לשינויים בלתי הפיכים בדרכי הנשימה (רימודלינג).


בדומה להשפעת הפסקת העישון על התפתחותה של ברונכיט כרונית או השפעת הורדת הכולסטרול על התפתחות טרשת העורקים כך עשויה ההימנעות מהגורם האלרגני לגרום למניעת התפתחות האסתמה או לנסיגתה. אלא שההימנעות מחשיפה לאלרגנים כלל אינה פשוטה, במיוחד כאשר מדובר באלרגנים המצויים בביתנו בכמות רבה כמו קרדית האבק.


הקרדית היא יצור מיקרוסקופי המשגשג בתוך האבק שבבית בהמוניו ושיעור גבוה מבין החולים האסמתים אלרגי לחלבונים שמקורם בקרדית. בשנים האחרונות הצטרף לקרדית הבית גם התיקן כגורם אלרגני חשוב אך המידע לגבי יעילות המניעה והטיפול באלרגיה זו לוקה עדיין  בחסר.


למרות שהניסיון הקליני מראה בבירור שצמצום החשיפה לקרדית עשוי להקל מאד על החולים האלרגיים, הרי שעד כה קשה היה להוכיח זאת במחקרים מבוקרים.


 


בכל אחד מהמחקרים נהגו החוקרים עד כה לבדוק רק שיטה אחת למניעה, התקשו ליצור קבוצות בקרה נכונות, לא דאגו להטמעה יסודית של עקרונות המניעה ולא דאגו לטיפול באלרגנים הפחות נפוצים כמו המקקים, פרוות או עבשים.


 


תכנית ומהלך המחקר:


בשל כל זאת בחרו מורגן ועמיתיו בארה"ב לחקור את השפעת ההימנעות מהגורם האלרגי על האסתמה באופן ספציפי יותר והם פיתחו לשם כך תכנית התערבותית מסודרת שנתפרה למידותיה של כל משפחה ושל כל חולה בהתאם לגורם האלרגי, חומרת מחלתו וסביבת מגוריו.


במחקר שהיה אקראי ומבוקר ושנמשך כשנה נכללו 937 ילדים עם אסתמה אלרגית בדרגה גבוהה או בנונית בגילאים 5 – 11. הילדים היו ממשפחות עירוניות דלות אמצעים משבעה ערים ברחבי ארה"ב.


כל בית נסקר בקפידה ונלקחו ממנו דגימות אבק לשם בדיקת אלרגנים הביתיים העיקריים לפני המחקר ובאופן שגרתי במהלכו (קרדית, מקקים, פרוות בע"ח, ועבשים). כל משפחה עברה הדרכה מסודרת ונשנית לגבי חשיבות ולגבי שיטות המניעה מחשיפה לאלרגנים שצריך ושאפשר לנקוט.


במקביל נבדקו תפקודי הריאה של הילדים והם היו במעקב שגרתי שכלל הערכה של חומרת האסטמה ושל תדירות ההחמרות בה.


מטרת הטיפול המניעתי הייתה למעשה להקנות למשפחות ידע, כישורים, מוטבציה, כלים וחומרים בכדי להתמודד עם משימת ההימנעות מהגורמים האלרגנים.


ההתערבות הייתה כנגד 6 גורמים עיקריים: עישון פאסיבי, חשיפה לקרדית האבק, מקקים, פרוות חיות מחמד, פרוות מכרסמים ועובשים. כאשר לכל משפחה הותאמה תכנית טיפולית בהתאם לאלרגיה של הילד.


 


האמצעים הטכניים שסופקו למשפחות כללו כיסויים נוגדי אבק לריהוט ולכלי המיטה, שואבי אבק ייחודיים, מסנני אויר וחומרי הדברה.


 


תוצאות ההתערבות המניעתית:


תכנית המניעה הביתית אכן גרמה לירידה בכמות האלרגנים הביתיים ובסיבוכי האסתמה בילדים ובכלל זה ירידה כללית בסימפטומים של האסטמה, ירידה במספר הימים בהם חשו הילדים באסתמה, ירידה ביקיצות הליליות, בהיעדרויות מבתי הספר, בפניות לחדרי מיון וכדומה.


ההשפעה המיטיבה של הטיפול הסביבתי נמשכה לא רק בשנה של הטיפול עצמו אלא גם במשך שנת המעקב שלאחר סיום שנת המחקר הראשונה.


רוב הילדים היו אלרגים לקרדית אבק הבית(87%)  ולמקקים (77%) והייתה קורלציה מובהקת בין מידת הירידה באלרגנים אלו לבין השיפור בביטויי האסתמה.


למעשה ניתן היה להשוות את השיפור באסתמה להשפעה הצפויה מטיפול תרופתי בסטרואידים.


החוקרים מעריכים את עלות הטיפול הסביבתי שננקט בכ 1000 דולר לשנה – סכום המתקרב להוצאות התרופתיות בטיפול באסתמה ועם נוסיף לכך גם את ימי העבודה שנחסכו מההורים ועלות הביקורים בחדרי המיון הרי שייתכן והטיפול המונע הביתי למעשה מכסה את עצמו.


 סיכום ומסקנות


למרות ששנים ברור לכולם שהחשיפה לאלרגנים מהווה את אחד הגורמים העיקריים לאסתמה ולסיבוכיה, ולמרות שמרבית הקווים המנחים שהותקנו לגבי הטיפול באסתמה ממליצים על טיפול סביבתי מונע כאמצעי טיפולי חשוב, הרי שמחקר זה הוא אחד המחקרים המבוקרים הראשונים שהצליח להוכיח שאכן טיפול סביבתי מונע והכולל חינוך נכון של המשפחות אכן עשוי לעזור לילדים הסובלים מאסתמה.


ניקיון נכון של הבית תוך שימוש באמצעים נכונים לצמצום החשיפה לאלרגנים עשוי להביא להפחתה משמעותית בביטויי וסיבוכי האסתמה לא רק לטווח הקצר אלא גם למשך חודשים ארוכים אח"כ.


 


Morgan WJ, Crain EF, Gruchalla RS, et al. Results of a home-based environmental intervention in urban children with asthma. N Engl J Med 2004;351:1068-1080.


Sheffer, A. L. (2004). Allergen Avoidance to Reduce Asthma-Related Morbidity. N Engl J Med 351: 1134-1136


 


 


 


פורסם בקטגוריה JC כללי, עם התגים , מאת מערכת אימד.

כתיבת תגובה