אמפתיה קלינית כעמל רגשי ביחסי הרופא חולה, מתוך jc 437, חינם לכולם!


 



העניין ביחסי הרופא חולה הוא עתיק כמקצוע הרפואה.


 


במהלך 20 השנה האחרונות, גבר העניין המדעי לאחר שמחנכים ורופאים הבינו שהקשר הטיפולי הינו חלק משמעותי בתהליך ההחלמה והטיפול הרפואי היעיל.   אפקט ההקשר או ה-Context, זהו שמו החדש של אפקט הפלצבו, מדגים טוב מכל את השפעת יחסי הרופא חולה על החלמתו של החולה.


 


הספרות הקיימת, מציעה שרופאים המתייחסים באופן חם, ידידותי ומעודד אל החולה, משיגים טיפול יעיל יותר.


 


בנוסף לכך, תיאר הלפרנס (Halperns), שהאמפתיה (Empathy), גורמת למטופלים למסור מידע על תלונותיהם וחששותיהם, בקלות רבה יותר דבר המאפשר אבחנה מדויקת יותר וטיפול מתאים יותר.


 


האמפתיה גם מועילה למטופל לחוש אוטונומי ולהשתתף בתהליך הטיפולי ביעילות גבוהה יותר וגם מובילה לאינטראקציה טיפולית אשר באופן ישיר משפיעה על החלמת המטופל. 


 


וכדי לסכם, יצירת קשר או חיבור ופיתוח אמפתיה הם אבני יסוד של הטיפול והללו אף מגבירים את הפוטנציאל הטיפולי של הקשר בין הרופא לחולה.


 


ולאחר שנוכחנו בחשיבות האמפתיה, על הרופאים ללמוד כיצד לחוש אמפתיה כלפי החולה. כדי לטפח כישור זה, יש צורך בסבלנות, סקרנות ונכונות להפנות מדעתך להכרת עולמו של החולה.  אולם, קיימים מכשולים רבים שהרפואה המודרנית מציבה בפני הרופא בן זמננו. 


 


אלו כוללים, סביבת עבודה תובענית המצויה בעומס רב, חשיבות מועטה הניתנת לאמפתיה ע"י קובעי המדיניות ונטיה הולכת וגוברת של המטפלים לציניות. יתר על כן, המחקרים מראים שהחינוך הרפואי אינו מדגיש מספיק את החמלה ואת המרכיבים הרגשיים של מקצועות הרפואה השונים.   


 


מחברי מאמר זה מאמינים, שהבנה טובה יותר של אמפתיה וחשוב מכך הכרת התהליכים הפסיכולוגיים וההתנהגותיים המעורבים בתהליך זה תעזור לרופאים להפנים בצורה טובה את האמפתיה בעבודתם היום יומית.


 


ולמרות ש-"עמל רגשי" או Emotional Labor, הינו מושג המוכר היטב בעולם הניהול האירגוני, אין מושג זה נפוץ בקרב העוסקים ברפואה. עמל ריגשי מתאר "ביטויים של רגשות, המוגדרים כרצויים ע"י הממסד, במהלך מתן השירות ללקוח".


 


במאמר זה, סוקרים המחברים את קווי הדמיון בין התהליך הפסיכולוגי של אמפתיה לבין ה-"עמל הרגשי".


 


המילה אמפתיה, משומשת בשיגרה בדיונים על יחסי הרופא והחולה. לא מזמן הוצע ע"י אירבינג ודיקסון, להתייחס לאמפתיה כאל גישה או Attitude. הללו מציעים, שקיים מרכיב של מיומנות או מרכיב התנהגותי בנוסף למרכיב הרגשי והקוגניטיבי של אמפתיה. 


 


מרכיב המיומנות, משקף את התהליך הבין אישי המתרחש בין אנשים בעת הבעת אמפתיה, ואילו המרכיב הרגשי והקוגניטיבי הינם חלק מהתהליכים התוך אישיים המתרחשים בתוך אדם אשר חש אמפתיה כלפי האחר  ולמרות שעמדה זו מופיעה גם בכתביהם של אחרים, אמפתיה אינה רק גישה, אלא זהו תהליך הכולל פעילויות קוגניטיביות רגשיות והתנהגותיות.


 


על פי המילון, אמפתיה הוא התהליך בו מגיעים להבנה או מודעות או רגישות לחוויות, רגשות או מחשבות או תחושות של האחר, אך ללא שמידע זה הועבר בצורה מפורשת.


 


הגדרה נוספת טוענת שאמפתיה הינה להיות רגיש בכל רגע לשינוי בתחושות וההבנה של האחר. 


 


תיאור זה מצביע על כך שאמפתיה היא תהליך דינאמי המגיב לשינוי במטרות ובמצב.


 


התהליך האמפתי יכול להיות מסווג על פי מידת המורכבות הקוגניטיבית.


 


ברמה הבסיסית ביותר, לא מעורבת פעילות קוגניטיבית, ברמה זו יתבצע חיקוי מוטורי ותגובה ראשונית מעגלית ואלו יגרמו לתוצאות אפקטיביות דומות, לשם דוגמא, חולה מדוכא מאוד, יכול לגרום לתגובה רפלקסיבית של דיכאון אצל הרופא. 


 


השלב הבא מערב קוגניציה בסיסית, בשלב זה התניה קלאסית ואסוציאציות ישירות – שניהם מבוססים על כך שהמתבונן חווה בעבר רגש דומה, אשר מתעורר גם עתה בשל רמזים אצל המטופל או בסיטואציה. לדוגמא, הבעות הפנים של המטופל מזכירים לרופא רגשות דומים שהוא או היא חוו בעבר.  


 


השלב המתקדם יותר של התהליך האמפתי מערב אסוציאציות המבוססות על שפה, רשתות קוגניטיביות מורחבות ו-Role Taking, שני התהליכים הראשונים מודגמים ע"י כך שהרופא מבין טוב יותר את החולה אם החולה מבטא באופן מילולי יותר את מצבו או תחושותיו ואילו תהליך ה-Role Taking, הוא התהליך המתקדם ביותר, בו המטפל באופן אקטיבי מדמיין את פרספקטיבת המטופל ומגיב בהתאם.


 


Role taking קוגניטיבי, בודק את המחשבות, המניעים, והכוונות ואילו Role Taking רגשי, נוגע לרגשות. ולשם דוגמא, הרופא מדמיין שהוא נמצא באותה סיטואציה בה מצוי החולה או שהוא מדמיין מה החולה מרגיש או חושב.


 


התהליך האמפתי, כאמור משפיע על תהליכים תוך אישיים אצל המטפל, כמו תחושות ומחשבות, כמו גם על תהליכים בין אישיים המבוטאים בהתנהגות הרופא.


 


מהו אם כן "עמל ריגשי" ?  הוכשילד (Hochschild), טבעה את המושג בספרה, "הלב המנוהל, מסחור התחושות האנושיות", בו היא מתארת כיצד משפיעים הארגונים, על החיים הרגשיים של העובדים בהימצאם בסביבת העבודה שלהם.   


 


הצידוק לעמל הרגשי נובע מכך שהגדרת מסגרת חוקים המאפשרת רק לרגשות רצויים, לבוא לידי ביטוי במצבים מסוימים במהלך הדין והדברים בין הקונה למוכר, מאפשרת לארגון לכוון לכך שזה, יהיה יעיל יותר ולמעשה יביא למכירות רבות יותר.


 


המחקר הבסיסי בדק שירותים תעשייתיים בהם השירות מבוסס על מפגש תדיר פנים אל פנים וכרוך בשיחה. לדוגמא נבדקו דיילות אוויר, שם נמצא, שלדיילות יש קושי להיות מסבירות פנים כמצופה מהן לכול הלקוחות ולהסתיר את מורת רוחן לנוכח בקשות מוגזמות.  


 


מהזווית הפסיכולוגית, עמל רגשי מובן כתהליך של וויסות רגשות אותן ה-"מוכר" חווה וגם מקרין כלפי חוץ.


 


כל זאת בכדי ל-"הציג" את הדמות המקצועית המצופה ממנו כאשר הוא בא במגע עם לקוחותיו.


 


אמפתיה כוללת גם ניהול רגשות פנימיים וחיצוניים. עבור הרופא, עמל רגשי דורש משאבים פסיכולוגיים בכדי להביא לשינוי אישיותי, קוגניטיבי ורגשי. ובכדי להקרין דמות אמפתית לחולה.


 


אמנם רוב המחקרים שבדקו עמל רגשי לא בדקו אנשי מקצוע לאחר הכשרה ארוכה, אך מחקר שבדק אחיות, מצא שהמחיר של העמל הרגשי הנדרש בעבודתן, הוא ניתוק עצמי מהסביבה. חשוב כאן להזכיר, שהציפייה מאחות להיות רחמנייה, אשר דורש עמל רגשי, מגיע מהמטופלים ולאו דווקא ממעסיקיהם.  


 


את האשם בהתנתקות זאת, מוצאים המחברים בתוכניות ההכשרה של האחיות, אשר אינן מכשירות את האחיות להתמודדות עם העמל הרגשי.


 


שיטות משחק הן חלק בלתי נפרד מהעמל הרגשי. ואדם יכול לזייף את החזות הרגשית ע"י זיוף הבעת פנים, קול או תנוחה אך גם יכול לפעול לשינוי התחושה הפנימית אשר תביא לכך שהחזות הרגשית מבטאת באמת את מה שהמטפל מרגיש.  


 


השיטה הראשונה נקראת משחק שטחי ואילו השנייה משחק עמוק. העמל הרגשי יכול להשתמש במשחק עמוק או שטחי ביחד או לחוד.


 


המודל המשווה עמל רגשי לאמפתיה תואם גם ברכיב נוסף, העיסוק בעמל רגשי מעלה את שביעות רצון העובד, אך גם מעלה את מידת השחיקה שלו וכך גם באמפתיה, המשאבים הרגשיים והשכליים הנדרשים לאמפתיה מדלדלים עוד יותר את המאגר המדולדל של משאבים פסיכולוגיים הקיימים אצל הרופאים. אך אמפתיה המביאה לאבחנה טובה יותר ולטיפול טוב יותר יכולים להביא לשביעות רצון גבוהה יותר, אך גם לשחיקה בשל המאמץ הכרוך בה.


 


מאמר זה אם כן, מקשר בין העמל הרגשי, מושג מהתרבות הארגונית לאמפתיה השייכת לעולם הרפואה ולמרות שחשיבות האמפתיה ואיכות הקשר בין הרופא לחולה כבר מוכחת זמן רב, עדיין התשתית הפסיכולוגית של תהליך זה אינה ברורה. 


 


שיטת העמל הרגשי ושיטת המשחק, מספקת ערוץ, דרכו יכול הרופא ללמוד כישורים המפעילים את התהליך האמפתי.  


 


קיימות כבר טכניקות בתחום המשחק אותן אפשר לאמץ, כדי ללמד רופאים להיות אמפתיים.   לימוד משחק לרופאים, גם יכול להעשיר את מגוון החוויות האנושיות ולאפשר פרספקטיבה, אשר באופן אירוני יכולה לאפשר להם להתנתק מסיטואציה, כאשר הם מרגישים שהם נסחפים מידי לתוך החוויה של החולה.


 


יש כמובן להמשיך ולחקור, האם רופאים תקשורתיים ונעימים לבריות, סובלים פחות משחיקה ועדיין מרגישים סיפוק מעבודתם. יש גם לבדוק את התועלת בהוראת משחק לרופאים.


 


מחקרים הראו, שסטודנטים לרפואה, מפתחים ציניות כמנגנון הגנה בהיחשפם למערכת הרפואית. אך גישה זו מתחלפת בהיותם מתמחים, לגישה אופטימית יותר. 


 


מאידך, סטודנטים לרפואה הם יותר חדורי אידיאליים ולכן מצויים בקשר עמוק יותר עם מטופליהם.  


 


משתי תצפיות אלו מסיקים המחברים שיש מקום ללמד אמפתיה בשלב מוקדם יותר של הלימודים, בו עדיין קיימים אידיאלים והציניות עוד לא מפותחת.


 


ולמרות כל זאת, ברור שניתן ללמוד סדרה של התנהגויות, אולם אמפתיה עדיין נתפסת בעיני רבים כאומנות. ואינה יכולה להופיע רק באמצעות לימוד וחיקוי אלא היא מתפתחת רק לאחר צפייה ברופאים אחרים מתקשרים עם חולים וגם תוך כדי התנסות ב- Role taking, בעת צפייה בתיאטרון, אמנות, קולנוע ובחיים בכלל.


 


בסיום, מביעים המחברים את תקוותם שהצליחו להעביר את המסר שהאמפתיה מסמלת את העיסוק ברפואה. אין זו תכונה החשובה רק לטיפול יומיומי בחולים, אלא גם למטרת אבחנה נכונה וריפוי.   אמפתיה, כך המחברים מוסיפים, אינה רק שיטה של משחק שטחי או עמוק. אמפתיה, מאפשרת הבנה עמוקה של היישות הרוחנית כמו גם הגופנית.


 


הערת מערכת הג'ורנאל:


ולא נותר לנו אלא להצטרף לתקוות המחברים ולאחל לכל אחד מכם הצלחה ביצירת אמפתיה עם מטופליו שתוביל, כך אנו מאמינים, גם לתוצאות בריאותיות טובות יותר.


 


למאמר


 


Clinical Empathy as Emotional Labor in the Patient-Physician Relationship Eric B. Larson, JAMA. 2005;293:1100-1106


 



 


כתיבת תגובה