חמצון / הרפואה בלשון העברית

 



חמץ, לפי המילון, מוגדר כבצק שתסס  על ידי שאור וקיבל טעם חמוץ מעט, וכן כל דבר שטעמו כטעם החומץ. התורה מצווה שבחג הפסח " ולא יראה לך חמץ ולא יראה שאור בכל גבולך." ואכן כולנו יודעים חמץ מהו. הנוזל  "חומץ" ידוע כבר מימי המקרא.  "גושי הלום" אומר בועז לרות המואביה "ואכלת מן הלחם וטבלת פיתך בחומץ".


שני מונחים כימיים  נגזרו מהמילה חמץ בעת  החדשה. אחת היא המילה "חומצה" כלומר תרכובת המכילה יוני מימן, acid   באנגלית, דוגמת חומצת המלח – hydrochloric acid


וחומצת לימון  ascorbic acid.


המונח השני – חמצן, הגז המרכיב 20% של האוויר – oxygen   באנגלית, ובעיקר הוספת חמצן לתרכובות כימיות – oxidation -לדוגמה, ברכת חמצון, בריכה בו מוסף חמצן לביוב כדי לפרק ולטהר את הביוב, חמצון מטבולי –  metabolic oxidation    וכן פוטנציאל  חמצון-חיזור oxidation reduction potential.


מדוע נבחרה המלה "חמצן" לתרגום המלה "oxygen" לא נהיר לי. אני פונה אליכם המאזינים אולי אחד  מכם יוכל  להעיר עינינו בעניין זה.


בדיון הקליני החודש התמקדנו בחולה שנדבקה במלריה. פניתי למלון אבן שושן וזה קובע שמלריה היא קדחת, ואילו המלונים הרפואיים מעדיפים לקרא למחלה בשמה הלועזי –  מלריה. במקרא, מחלת הקדחת מופיעה כאחד העונשים בהם יפקוד אלוהים אותם אם לא ישמעו לקולו. מהקונטקסט הנוכחי לא ברור מה טיב מחלה זו. ממקום אחר ברור כי מדובר  במחלה המאופיינת בעלייה בחום הגוף. כי הקדוש ברוך הוא מתאר את רוגזו על העם במילים "כי אש קדחה באפי" וברור כי לקדוח, זה לבעור, לגרום לחימום יתר.  המלה "קדחת" במובנה הרפואי מופיעה בסמיכות לשמות עצם רבים. כך לדוגמה, צורת המלריה המלווה בהמטוריה, הצורה המכונה בלועזית "Black water fever" – צורה זו באמת מכונה "קדחת שחור השתן". צורה זו של מלריה סיבוך של הדבקה בטפיל plasmodium falciparum   אותו טפיל שגרם למחלתה של החולה שלנו. 


צרופים נוספים  למלה קדחת הם "קדחת הבלוטות"   glandular fever   בלועזית, קדחת הכתמים –  spotted fever  מחלה הנגרמת על ידי rickettsia, וקדחת השגרון – rheumatic fever. 


ומדוע  נקרא hay fever   קדחת השחת או קדחת האביב ?– הרי בדרך כלל  המחלה אינה מלווה בעלייה בחום הגוף ? כנראה שתרגמנו מהגרמנית ומהאנגלית ולא שאלנו את עצמנו אם השם מתאים למציאות.


  

כתיבת תגובה