הרפואה בראי ה….אנטומיה: תחילת האנטומיה המודרנית

  


אבי האנטומיה בת זמננו  הוא לכל הדעות  Andreas Vesalius  שחי בין השנים  1514 ועד 1564. וסליוס נולד בבריסל למשפחה בעלת מסורת במקצועות הרפואיים מדורי דורות. אביו היה רוקח לקיסר   Charlesהחמישי ואבות המשפחה משך שלוש דורות היו אנשי רפואה בעלי עמדה טובה. 


וסליוס הצעיר כבר ניתח חיות דוגמת עכברים וכלבים. את לימודיו החל באוניברסיטת  שם למד השפות הקלאסיות, יוונית ולטינית  ומעט עברית וערבית. רק לאחר מכן עבר לפריז ושם למד רפואה.


מוריו בפריז היו Jacques DUBOIS  שחי בין השנים 1478 ועד 1555 ו  Johannes Guinther   שחי מ  1487 ועד1574 .


 


ברשותכם  נפסיק כאן את סיפורו  על וסליוס ונגיד מספר מילים על שני מורים אלה ועל התייחסותם לתורת  תלמידם וסליוס.


Dubois  היה מורה מהאסקולה המסורתית,  שתורת האנטומיה של גאלנוס היווני הייתה תורת אמת. כאשר התברר כי הממצאים של  Dubois  לא תואמים  לתיאוריו של גאלנוס, נימק זאת  כי הגוף כנראה השתנה מאז ימי גאלנוס. Dubois  הסתייג מתורת  תלמידו וסליוס  בטענה שהוא מרעיל את אווירת אירופה עם תורתו החדשה. לא כך סבר המורה השני – Guinther.  Guinther העריך את עבודתו של וסליוס, ועודד אותו להמשיך במחקריו. Guinther  עצמו בא ממשפחה ענייה ללא רקע רפואי  עשיר  כשל  וזליוס. כדי להתקיים וללמוד הוא עצמו קבץ נדבות. הודות לחריצותו ודבקותו במטרה  התמנה לפרופסור ליוונית באוניברסיטת Louvain. גם הוא החל את לימודיו ברפואה מאוחר יותר וברבות הימים התמנה לפרופסור לאנטומיה בפריז. עד כמה שידוע לא נמסר מידע על תגליות משלו.   הוא הכיר בכישרונותיו של תלמידו המפורסם, וסליוס ותמך בו. בימים ההם התקשו להשיג גופות לניתוח  וידוע כי וסליוס חטף גופת עבריין מעץ התליה כדי לנתח את גופתו.


 


עם תום לימודיו בפריז, וסליוס נסע לאיטליה ובונציה פגש אמן גם הוא יליד בלגיה, ושמו Jan Stephan van Calcar.  אמן זה בבוא העת  ליווה את הסבריו של וסליוס בציורים  אנטומיים. 


בשנת 1537 ,  בגיל 24  התמנה וסליוס פרופסור לכירורגיה ואנטומיה בעיר פדואה. אלו היו שנות שיא  הקריירה שלו. בשנים אלו הוא לימד באולמות שהיו מאוכלסים בחמש מאות סטודנטים לרפואה. המיוחד בדבריו שאסור לקבל את תורתו של גאלנוס כעובדה מוגמרת. הוא סבר כי יימצאו בה שגיאות רבות.


בשנת 1543  הופיע ספר האנטומיה המפורסם שלו: De humani corporis fabrica.  בספר זה מספר איורים אנטומיים בעלי דיוק מופלא ובנוסף  בעלי ערך אמנותי. יש הטוענים כי אלה היו האיורים האנטומיים הטובים שהודפסו אי פעם. באיורים של השרירים ושל העצמות, הגוף מתואר בתוך פעולה, כך שהאנטומיה מתקרבת לפיזיולוגיה.  בתמונות הורידים, וסליוס מראה במפורש נוכחותם של שסתומים, אם כי  וסליוס לא הבין את משמעותם. בין אמרותיו נמצא גם  שלכל אבר פנימי שני כלי דם, וריד ועורק, אך גם כאן משמעות סידור זה נעלם מעיניו. במהדורה השנייה של ספרו הוא מתנגד לתורתו של גאלנוס כי הדם עובר במחיצה הבין חדרית מצד אחד של הלב לצידו השני. הכרת עובדה זו  סייעה במשך הזמן לתגלית מחזור הדם כפי שאנו מבינים אותו היום. בתום הוצאת ספרו והוא רק בן שלושים,  הקריירה שלו ירדה.  גורלו כגורל רפורמטורים רבים . דעותיו גררו ביקורת והתנגדות. הוא ויתר על הפרופסורה בפדואה ועבר למדריד שם שימש כרופא האישי לקיסר Charles  החמישי.    הקיסר  העריך  וכיבד את וסליוס. 


בשנת 1564  וסליוס ערך מסע צלב לארץ הקודש  לבקר בקבר הקדוש. בדרך בחזרה, טבעה אוניתו בגולף של קורינט ושם   מצא את מותו.

כתיבת תגובה