בקיצור נמרץ- תמצית המחקרית הבולטים במחצית הראשונה של ספטמבר 2009


שומן בטני קשור להסתיידות אבי העורקים ((American Journal of Cardiology  


 ממחקר חדש זה אשר פורסם בגיליון אוגוסט של ירחון American Journal of Cardiology עולה כי השמנת יתר ושומן בטני מרכזי קשורים להסתיידות באבי העורקים הבטני והכלילי.


 במטרה לבחון האם פיזור השומן בגוף קשור למחלה קרדיווסקולארית תת-קלינית, ביקשו החוקרים לבדוק מידע לגבי 3,130 משתתפים ממחקר ה-Framingham Heart Study אשר לא סבלו ממחלה קרדיווסקולארית.


 לאחר תקנון לגיל ומין, מצאו החוקרים כי מדד מסת הגוף (BMI), היקף מותניים, רקמת שומן תת-עורית ורקמת שומן ויסצרלית היו כולם קשורים בצורה מובהקת עם רמות הסידן באבי העורקים הכלילי. כמו כן, כל גורמים אלו למעט רקמת שומן תת-עורית נמצאו קשורים משמעותית גם להסתיידות אבי העורקים הבטני.  לדברי החוקרים, מחקרם מציע כי גורמי סיכון המשותפים לרקמת שומן ולסידן באבי העורקים הכלילי עשויים להסביר את מרבית ממצאיהם.


החוקרים מסכמים כי בסך הכול קיים קשר חזק בין המדדים של שומן בגוף ובין מחלה תת-קלינית, וכי קשר זה מתווך ככל הנראה על ידי גורמי סיכון קרדיווסקולאריים המעורבים בקשר הסיבתי בין שומן ומחלה תת-קלינית.



Am J Cardiol 2009;104:543-547


 


 


תזונה ים תיכונית עדיפה על תזונה דלת שומן בשלבים מוקדמים של סוכרת מסוג 2 (מתוך Annals of Internal Medicine)   


ממחקר זה אשר פורסם בגיליון ספטמבר של ירחון Annals of Internal Medicine עולה כי עבור חולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2, תזונה בסגנון ים תיכוני שהינה דלת פחמימות מביאה לשיפור בשליטה הגליקמית ומורידה את הצורך בטיפול תרופתי, בצורה טובה יותר מאשר תזונה דלת שומן ועתירת פחמימות.   נכללו במחקר חולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2 המצויים במעקב במרפאת סוכרת של אחד מבתי החולים האוניברסיטאיים באיטליה. קריטריוני ההכללה כללי מדד מסת גוף (BMI) של >25kg/m2, המוגלובין A1C (HbA1c) של למטה מ-11%, רמת פעילות גופנית מינימאלית (פחות משעה בשבוע) ומשקל יציב למשך שישה חודשים לפחות. החולים שענו על קריטריונים אלו הוקצו אקראית לתזונה דלת שומן (המבוססת על הנחיות ה-Amreican Heart Association, AHA) בה לכל היותר 30% מהאנרגיה מקורה בשומן, או לחילופין לתזונה ים תיכונית ובה לא יותר מ-50% מהאנרגיה מקורה בפחמימות ולפחות 30% מקורה בשומן (ובעיקרו שמן זית).  שני סוגי התזונה שנבדקו היו מבוקרים לכמות הקלוריות (עבור נשים, 1,500 קלוריות יומיות; עבור גברים, 1,800 קלוריות יומיות). היעד העיקרי של המחקר נקבע כפרק הזמן עד להתחלת טיפול תרופתי בסוכרת. החוקרים מצאו כי בתום ארבע שנות המעקב, החולים בקבוצת התזונה הים תיכונית היו בעלי סיכון נמוך משמעותית להזדקק לטיפול תרופתי- 44% לעומת 70% בקבוצה הסטנדרטית.  בנוסף, חולים רבים יותר מקבוצת התזונה הים תכונית ירדו במשקלם .  


החוקרים מסכמים כי בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2, תזונה ים תיכונית מעכבת את הצורך בטיפול תרופתי היפוגליקמיה, בהשוואה לתזונה עתירת פחמימות ודלת שומן. בנוסף, תזונה ים תיכונית נקשרה גם לירידה משמעותית יותר במשקל ולכמה שיפורים בגורמי סיכון לבביים. החוקרים מציינים כי מטבע הדברים המחקר היה רק חד-סמיות, וכי המשתתפים בו זכו לעידוד אינטנסיבי להיצמד לטיפול התזונתי המומלץ. עם זאת, הם מציעים כי תוצאות מחקרם זה תומכות ומדגישות את יתרונותיה של התערבות באורח החיים בחולים עם סוכרת מסוג 2.



Ann Intern Med 2009; 151: 306-14


 


עישון שלוש סיגריות ביום בלבד מעלה משמעותית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית (Circulation)   
ממחקר חדש שפורסם במהדורת 15 בספטמבר של Circulation עולה כי חשיפה לרמה נמוכה של חומר חלקיקי מעלה משמעותית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית.  החוקרים מסבירים כי הסיכון למחלה קרדיווסקולארית עלה ב-64% עם עישון שלוש סיגריות ביום. מהנתונים אודות למעלה ממיליון מבוגרים, שנאספו כחלק ממחקר Cancer Prevention Study II עולה כי הסיכון הוכפל עם עישון חפיסת סיגריות ביום.  החוקרים חישבו את הסיכון היחסי המתוקן לתמותה בהתאם למינון היומי הממוצע של חומרים חלקיקים עדינים בעקבות שאיפה פעילה של עשן-סיגריות, וכן את מינוני החומרים החלקיקים בעקבות חשיפה פאסיבית לעישון וחשיפה לזיהום אוויר.


 החוקרים מצאו עליה משמעותית בסיכון לתמותה קרדיווסקולארית ברמות נמוכות מאוד של עישון סיגריות פעיל, ועליה קטנה יותר אך משמעותית גם ברמות חשיפה נמוכות בהרבה בעקבות עישון פאסיבי ואוויר מזוהם.


 מהתוצאות עולה כי עקומה חשיפה-תגובה היא יחסית תלולה ברמות חשיפה נמוכות מאוד, ומשתטחת ברמות חשיפה גבוהות. החוקרים מציינים מספר מגבלות למחקר, כולל פער גדול בחשיפה בין זיהום אוויר, חשיפה לעישון פאסיבי ועישון פעיל. כמו כן, החוקרים מציינים כי לא נערכו מחקרים פרוספקטיבים להערכת החשיפה.


למרות מגבלות אלו, לממצאי המחקר חשיבות רבה. מרבית המחקרים להערכת ההשפעות של חומרים חלקיקים עדינים על הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית, נערכו באזורים בהם הריכוז השנתי הממוצע לרוב אינו עולה על 30 µg/m3 . מהערכות שפורסמו בנושא עולה כי הריכוז הממוצע של חלקיקים באוויר מזוהם באזורים עירוניים בסין, הודו ומדינות מתפתחות אחרות עולה לעיתים קרובות על 100 µg/m3.



Circulation 2009




לידה ביתית מתוכננת היא חלופה בטוחה ללידה בבית החולים (מתוך CMAJ)   


ממחקר חדש, שפורסם במהדורת ספטמבר של CMAJ, עולה כי ללידה ביתית מתוכננת עם מיילדת מורשית יש תוצאות ניאונטליות טובות לפחות כמו אלה של לידה בבית החולים.


 ממצאי בדיקת האקו של מחקר הולנדי, שפורסם ביולי, מצאו שלידה ביתית מתוכננת בטוחה כמו לידה בבית החולים במידה ובלידה נוכחת מיילדת מיומנת, במידה שיש תחבורה טובה להעברת היולדת לבית החולים במקרה הצורך וכשהאם בסיכון נמוך לפתח סיבוכים.


 מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך תוצאות של 2889 לידות ביתיות בין השנים 2000-2004. תוצאות אלה הושוו לאחר מכן לאלה של 4752 לידות בבית החולים, שבוצעו על ידי אותן מיילדות ושל 5331 לידות בבית חולים, שבוצעו בנוכחות רופאים.


 שיעור התמותה סביב הלידה פר 1000 לידות היה 0.35, 0.57 ו-0.64 עבור לידה ביתית, לידה בבית החולים עם אותה מיילדת ולידה בבית החולים עם רופא בהתאמה. נשים, שילדו בבית, היו עשויות פחות להתחבר לניטור עוברי ממוחשב (RR = 0.32 ), ללדת לידה ווגינאלית מכשירנית (RR = 0.32), לסבול מקרע סביב האנוס בדרגה 3 או 4 (RR=0.41) או לסבול מדימום לאחר הלידה (RR=0.62) בהשוואה לנשים שילדו בבית החולים עם אותה מיילדת. ממצאים דומים הופיעו בהשוואת הלידות הביתיות ללידות שבוצעו בנוכחות רופאים.


 במונחים של תוצאות ניאונטליות, לידה ביתית הייתה קשורה עם ירידה בסיכון לצורך בהחייאה בלידה ובטיפול בחמצן מעבר ל-24 שעות ביחס ללידה בבית החולים. גם שאיפת מקוניום (הצואה הראשונה) הייתה פחות שכיחה בלידה ביתית.


 החוקרים מסכמים ואומרים כי המחקר הנוכחי מדגים שלידה ביתית מתוכננת עם מיילדת מורשית קשורה עם שיעורי נמוכים מאוד של תמותה סביב הלידה ועם שיעורים נמוכים של התערבויות מיילדותיות ותוצאות אימהיות בלתי רצויות בהשוואה ללידה בבית החולים עם אותה מיילדת או בנוכחות רופא.




CMAJ 2009;181:377-383


 

כתיבת תגובה