הרפואה בראי ההיסטוריה: הינריך, הרמן רוברט קוך (Robert Koch)


רוברט קוך חי בין השנים 1843 ועד 1910. הוא למד רפואה אצל יעקב הנלה (Henle) באוניברסיטת גוטינגן ובתום לימודיו שירת בצבא במלחמת פרוסיה צרפת. לאחר מכן הוא התמנה רופא מחוזי במחוז וולשטיין (Wollstein). על אף האמצעים הדלים שעמדו לרשותו, הוא הפך, יחד עם לואיס פסטור (Pasteur), לאחד ממייסדי הבקטריולוגיה.


 


לאחר שקזימיר דאווין (Casimir Davaine) הראה קיום העברה ישירה של מתגי גחלת – דהיינו Bacillus anthrax  בין פרות, החל קוך  להתמקד בחקר הגחלת. הוא המציא שיטות לבידוד המתגים מדוגמאות דם ולגידול תרביות נקיות ממזהמים אחרים. הוא גילה שעל אף העובדה שהחיידק אינו מסוגל לשרוד מחוץ לגוף זמן רב כמות שהוא, הוא מסוגל להפוך לנבג, אשר יכול להחזיק מעמד זמן רב.  כאשר נבגים אלה נמצאו בקרקע הם גרמו להתפרצויות כביכול "ספונטאניות" ובלתי מוסברות של המחלה. קוך פרסם את ממצאיו בשנת 1876 ובעקבות תגליתו קיבל בשנת 1880 משרה במשרד הבריאות הקיסרי בברלין.


 


בברלין הוא שיפר את השיטות בהן השתמש בוולשטיין, כולל שיטות צביעה ובידוד וכן שיפר מצעי גדילה לחיידקים, כולל צלחות אגר וצלחות פטרי, בהם משתמשים עד היום. בעזרת שיטות אלה הוא הצליח לגלות בשנת 1882, את החיידק הגורם למחלת השחפת, Mycobacterium Tuberculosis. הוא פרסם את תגליתו ב 24 במרץ בכינוס של החברה הפיזיולוגית בברלין. מכיוון שבתקופה זו היוותה השחפת גורם תמותה מרכזי, ממנה מת בממוצע כל גרמני שביעי, גילויו העלה אותו לרמת החשיבות של לואיס פסטור, במחקר הבקטריולוגי.


 


בשנת 1883 קוך עבד עם צוות חוקרים צרפתיים באלכסנדריה שבמצרים על חקר הכולרה. הוא זיהה את חיידק הvibrio cholerae    אם כי הוא לא הצליח להוכיח ניסויית שחיידק זה גורם למחלה. בשנת 1885 הוא קיבל תואר פרופסור להיגיינה באוניברסיטת ברלין ובשנת 1891 הוא הועמד בראש "המכון למחלות מדבקות" המכונה היום "מכון רוברט קוך".


 


הוא עזב את התפקיד בשנת 1904 והחל לנסוע ברחבי העולם ולחקור מחלות: באפריקה – את מחלת השינה the sleeping sickness  , בהודו את מחלת הדבר  the plague ובסרי לנקה את מחלת המלריה. וכן הוא ביקר בג'אווה.


מלבד עבודתו החשובה בחקר השחפת, עבורה הוא קיבל פרס נובל, יש חשיבות גדולה גם לאקסיומות של קוך, אשר קובעות את התנאים הדרושים להוכחה שחיידק מסוים הוא גורם של מחלה.


 


אקסיומות אלה דורשות ש:-


החיידק נמצא בכל החולים שנדבקו במחלה.


אפשר לבודד את החיידק בתרבית נקייה מחיידקים נוספים.


אפשר להדביק אדם או בעל חי במחלה לאחר שהחיידק עבר כמה דורות בתרבית רקמה.


אפשר לבודד את החיידק מחיות שהודבקו ולהרבות את החיידק מחדש בתנאי מעבדה.


 


אחרי הצלחתו של קוך, רמת המחקר שלו החל להתדרדר  וגרמה לשערוריית ה- "טוברקולין". בשנת 1890 קוך הציג בכינוס הבינלאומי העשירי לרפואה, תרופה נגד שחפת בשם "טוברקולין". נוסחת התרופה קוך שמר בסוד. התרופה התקבלה בהתלהבות גדולה, בהסתמך על המוניטין של ממציאה.  קוך זכה בשל כך בעיטור הוקרה מטעם הממשל הפרוסי. בתוך זמן התברר שהתרופה איננה יעילה ורבים מהחולים שקיבלו אותה, מתו.


 


בעזרת השיטות שקוך המציא, הצליחו תלמידיו לגלות חיידקים פתוגניים רבים, כולל החיידקים הגורמים לדיפתריה, לטיפוס הבטן, – כלומר typhoid fever—לדלקת ריאות, לזיבה, לדלקת קרום המוח, לצרעת, לדבר, לטטנוס ולעגבת.


קוך מת בשנת 1910.


 


בכתיבת כתבה זו, נעזרנו בערך Robert Koch  שבוויקיפדיה וכן בספר A History of Medicine  מאת   Douglas Guthrie.


 

כתיבת תגובה