אקטואליה: התפרצות החצבת בארץ בחודש אוגוסט 2007/מאת פרופ' פריאר, פירסום און ליין מוקדם מתוך JCP 61.

בחודש אוגוסט 2007 הופיעו מקרי חצבת בארץ. פנינו לד"ר ניצה אברמסון, סגנית רופאת המחוז בירושלים, לקבל מידע על מקור התפרצות זאת והמלצות  להתמודדות איתה. ד"ר אברמסון מסרה שבחודש אוגוסט הגיעו לארץ שני תיירים משתי קהילות חרדיות באנגליה. תיירים אלה אובחנו עם הגעתם ארצה כחולי חצבת. מגעיהם הלא מחוסנים זומנו לקבלת חיסון, ואכן חוסנו בלשכת הבריאות, ובטיפת חלב בירושלים.  מאוחר יותר הופיעו מקרים נוספים בקרב קהילות חרדיות המרוכזות בירושלים, בבית שמש ובביתר עילית. ככל הנראה הייתה חשיפה נוספת באוכלוסייה זו לתיירים  נוספים מלונדון, שהשתתפו בחתונה, ועליהם לא דוחח ללשכת הבריאות. מאז תחילת ההתפרצות דווחו 850 מקרים ללשכת הבריאות.  ד"ר אברמסון, מסרה עוד, שעל אף העובדה שמחלת החצבת הינה אחת המחלות המחייבות דיווח על פי פקודת בריאות העם, ברור שלא כל המקרים מאובחנים ומדווחים. בין הילדים שחלו, וכן בין הילדים שהופנו ללשכת הבריאות לקבל חיסונים, היו ילדים שלא היו מוכרים בתחנת אם וילד. עובדה זו מדאיגה מאד.


 


ד"ר אורלי מגד, מהיחידה למחלות זיהומיות בבית חולים שערי צדק מוסרה,  שיטת החיסון הנוכחית לחצבת הוכנסה עוד בשנת 1990, והיא מחייבת שני חיסונים. שיטה זו נותנת הגנה כמעט שלמה לכל החיים. אך לגבי אנשים שקבלו חסון אחד בלבד אין הדבר כך.


 


מדיניות משרד הבריאות כיום היא:-


1. ילידי שנת 1957 ומבוגרים יותר נחשבים כמחוסנים נגד מחלת החצבת באופן טבעי מכיוון שנחשפו לנגיף הפרא.


2. בשנת 1967 הוחל בארץ החיסון נגד חצבת במנה אחת בלבד בגיל הינקות. חיסון זה לא העניק הגנה מלאה.


3.  בשנת 1990 התחיל משרד הבריאות במתן זריקת חיסון שנייה לילדי כיתה א'  שנולדו בשנים 1983 ו 1984.


4. בהמשך גם ילידי 1978 ואילך ניתן השנייה.


5. אין כיום המלצה גורפת של משרד הבריאות להשלים זריקה שנייה לאלה שקבלו זריקה אחת בלבד. 


6 .  משרד הבריאות ממליץ על השלמת מנה שנייה של חיסון בשני מקרים בלבד:-


      א. כל מי שטרם מלאו לו 17 שנה ולא קיבל חיסון שלם


      ב. כל מי שנחשף למקרה של חצבת ואינו מחוסן כהלכה.            


 


מעיון בתקשורת מתברר שבנוסף למקרי חצבת באנגליה, יש כעת עלייה במקרים שאובחנו באזור ברוקלין בניו-יורק וכן בשויצריה.



 


כתוצאה מהחיסון המוצלח רופאים צעירים רבים לא ראו מקרה של חצבת, ולמענם נחזור כאן על תיאור המחלה.


 


 הודות למדיניות החיסון, דווח על 50 מקרים של חצבת בלבד בארצות הברית בשנת 2004. מנגד בעולם המתפתח, ישנם כ 30 ועד 40 מיליון מקרי חצבת כל שנה ומספר מקרי המוות מגיע למיליון מקרים בשנה. לאור שכיחות המחלה בעולם השלישי, והמהירות בה אפשר להעביר את המחלה בטיסה, חיוני להמשיך ולחסן גם את הילדים בארצות מפותחות. 


 


החצבת היא מחלה וירלית התוקפת בעיקר את מערכת הנשימה. המחלה קשה, ולה סיבוכים רבים וגם תמותה. בימים הראשונים, בטרם הופעת הפריחה האבחנה אינה פשוטה.


תחילת המחלה בעלייה בחום הגוף, שיעול, נזלת, דלקת בלחמיות העיניים, וכאבי גרון. תופי האוזניים אדומות בשלבים המוקדמים ולעיתים קרובות האבחנה הראשונה היא של דלקת אוזניים. כעבור יומיים שלוש יופיע סימן אבחנתי והוא כתמי Koplik. נקודות אלה, הן נקודות לבנות על רקע אדום הנראים ברירית הפה. מי שלא ראה נקודות אלה מימיו, יתקשה לזהות אותם בפעם הראשונה. ביום הרביעי למחלה חום הגוף יעלה יותר והפריחה המורביליפורמית האופיינית תופיע. הפריחה מתחילה במצח ומאחורי אפרכסות האוזניים, ולאחר מכן תתפשט ליתר חלקי הגוף. כעבור שבוע הפריחה תעלם באותו סדר בה התחילה. הילדים מתלוננים על פוטופוביה, כלומר אור בהיר מפריע, ומקובל לכן להחשיך את חדר החולים.


 


כאמור, המחלה נגרמת על ידי ונגיף המתפשט ומדביק בקלות.  נגיף זה מדבק  עד כדי כך שתשעים אחוזים מהאנשים החשופים לחולה חצבת ידבקו אם הם אינם מחוסנים. הנגיף מדביק החל מארבעה ימים בטרם הופעת הפריחה ועד לארבעה ימים לאחר תחילת הפריחה.


הסיבוכים למחלת החצבת הם דלקת אוזניים, ואנצפליטיס. אנצפליטיס מופיע באחד מאלף חולים בהמשך הזיהום בדרכי הנשימה. המחלה מתאפיינית בהקאות, התכווצויות ועירפול ההכרה. מוכר גם אנצפליטיס מאוחרת התוקפת  את החולה שנים לאחר הזיהום הראשוני.


סיבוך נוסף הוא דלקת ריאות.


 שלשול והקאות הם סיבוכי החצבת התוקפים בעיקר חולים צעירים.


כאשר המחלה מסתבכת בלרינגיטיס אזי דורשה השגחה מתמדת עד תום המחלה, בגלל האפשרות של הפרעה בנשימה ושיבוש באספקת החמצן לגוף


הטיפול הוא סמפטומטי בעיקר. מקובל להחשיך את החדר כי אור בהיר מפריע לחולה. לחולים בדרך כלל חוסר תיאבון והם ממעטים לשתות. לכן כאשר יש עולה חשד להתיבשות חיוני לתת נוזלים תוך ורידיים. הטיפול ללרינגיטיס הוא מתן אדים ודלקת ריאות דורש מתן תרופות אנטיביוטיות.

כתיבת תגובה