פאנל מומחים בהשתתפות פרופ' איתמר רז ופרופ' אבי קרסיק-חלק ב': השפעת הטיפול ב-DPP4 על הסיכון הקרדיווסקולרי

בחלק זה של הפאנל התמקד הדיון  בשאלות הנוגעות להשפעת הטיפול בחוסמי DPP4 על הסיכון הקרדיווסקולרי של המטופלים.


ראשית, הדגיש פרופ' קרסיק שכרגע רצים מס' מחקרים עולמיים גדולים שנועדו לבחון שאלה זו בצורה מדעית קלינית (באחד מהם משמש פרופ' רז כחוקר עולמי ראשי), וכדי לתת תשובה מלאה ומוסמכת לשאלות אלה נצטרך להמתין.


יחד עם זאת קיימים כבר מחקרים רבים שיכולים לתת כבר מידע חלקי וראשוני לגבי ההשפעה הקרדיווסקולרית של תרופות אלה. מהנתונים החלקיים הללו עולה תמונה מעודדת המראה ירידה די מהירה (תוך חצי שנה-שנה) באירועים קרדיווסקולרים לאחר התחלת הטיפול.


יש להשפעות אלה גם תאוריות למנגנוני הפעולה העשויות להסביר את התופעה הזו.


נידונו גם ההבדלים האפשריים בין ההשפעה הקרדיווסקולרית בין התרופות מקבוצת ה-GLP-1 למעכבי ה-DPP4 . פרופ' רז הדגיש את העובדה ש-DPP4 מפרק באופן ייחודי חלבונים אנטי-דלקתיים וכן נמצא שהוא גורם גם להקטנה של פלאק סוכרתי ולהפיכת הפלאק לפלאק יציב יותר, וכן גם צפוי שיפור של פעילות האנדותל.


בנוסף, קיימים אפקטים קרדיאליים חיוביים נוספים לטיפול באינקרטינים כמו השפעה על רמות לחץ דם, והפחתת היצרות בעורק התרדמה.


באשר למימצאים הקליניים הידועים עד כה , פרופ' רז הזכיר שת מטה-אנליזות שכללו למעלה מ-10,000 מטופלים אשר הראו ירידה באירועים קרדיווסקולרים של 30-50% בקבוצות שטופלו במעכבי DPP4 בהשוואה לטיפולים חלופיים נגד סוכרת. אבל, יש לזכור, מדגיש פרופ' רז שכמות האירועים הקרדיווסקולרים שדווחה במחקרים אלה הייתה קטנה מאוד יחסית (כמה מאות בודדות) ולכן יש להיזהר במסקנות. לכן, גם קשה להתייחס להבדלים אפשריים מבחינת ההשפעה הקרדיווסקולרית בין תרופות שונות ממשפחה זו.


בכל מקרה, הידע הפתפיזיולוגי ביחד עם תוצאות המטה-אנליזות בהחלט מעודדים והציפיה שהמחקרים ההתערבותיים שרצים כעת אכן יצביעו על הפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי תחת טיפול במעכבי DPP4 .


פרופ' רז הדגיש כי מטרת הטיפול העיקרית בתרופות נגד סוכרת היא להקטין סיבוכים ואירועים מיקרווסקולרים. במניעת אירועים קרדיווסקולרים בחולי סוכרת יש חשיבות רבה יותר לטיפול הנוסף בגורמי הסיכון של כולסטרול, יתר לחץ דם, קרישיות ועוד.


רז וקרסיק הדגישו כי הנסיון המצטבר של כ-7 שנים הקיים כבר בסיטגליפטין (התרופה הראשונה מקבוצת מעכבי ה-DPP4 ) מלמד על כך שהתועלת של הטיפול גבוהה לאין ערוך מנזק כלשהו אפשרי.


אספקט נוסף שנידון בפאנל היה באשר לחולים הסובלים מהפרעות בתפקודי כליה. פרופ' קרסיק הדגיש כי נתוני הבטיחות והיעילות כפי שנמצאו במחקרים הראשונים בסיטגליפטין הראו כי קיים חלון תראופוטי רחב וכי יעילות ובטיחות המינון של 100 מ"ג הייתה דומה לזו של 200 מ"ג, ולכן הטיפול בתרופות אלה נראה בטוח בחולי כליות. עם זאת, ההמלצה היא להתאים ולהקטין את המינון בחולים אלה בהתאם להנחיות בעלון התרופה.


לצפייה בפאנל המומחים המלא


הפאנל הופק בחסות בלתי תלויה של חברת MSD

כתיבת תגובה