בקיצור נמרץ – המחצית הראשונה של ינואר 2019 (CME)

סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם בחולים עם תסמונת שיוגרן (Arthritis Care Res)

בחולים עם תסמונת שיוגרן ראשונית (Primary Sjogren Syndrome) סיכון מוגבר לסוגים שונים של מחלות לב וכלי דם, כך עולה ממטה-אנליזה חדשה, שפורסמה בכתב העת Arthritis Care & Research.

 ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי בחולים עם מחלות דלקתיות בתיווך מערכת החיסון, דוגמת דלקת מפרקים שגרונית או לופוס, קיים סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. עם זה , הסיכון למחלות לב וכלי דם בחולים עם תסמונת שיוגרן ראשונית לא נבחן היטב עד כה וכעת הם ביקשו להתמקד בנושא זה.

 החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה לזיהוי מאמרים במאגרי MEDLINE ו-COCHRANE, כמו גם תקצירים שפורסמו בכנסים באירופה ובארצות הברית. הם התמקדו במחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת תחלואה ותמותה קרדיווסקולארית בחולים עם תסמונת שיוגרן ראשונית.

 החיפוש הספרותי העלה 484 מאמרים ותקצירים רלבנטיים; 14 מחקרים (67,124 חולים עם תסמונת שיוגרן ראשונית) נכללו במטה-אנליזה. בהשוואת חולים עם תסמונת שיוגרן אל מול אוכלוסיות ביקורת, הסיכון היה מוגבר משמעותית לתחלואה כלילית (סיכון יחסי של 1.34, P=0.01), תחלואה צרברווסקולארית (סיכון יחסי של 1.46, מובהק), אי-ספיקת לב (יחס סיכויים של 2.54, מובהק) ותחלואה תרומבואמבולית (סיכון יחסי של 1.78,מובהק), ללא עליה מובהקת סטטיסטית בסיכון לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם.

 המטה אנליזה מעידה כי תסמונת שיוגרן ראשונית מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית, המעידה כי בחולים אלו יש מקום לבדיקות סקר למחלות לב וכלי דם וכי יש לשקול טיפול מונע.   

Arthritis Care Res 2018 

  לידיעה ב-MedPage Today

מהן ההתקדמויות הבולטות ביותר ברפואה בשנת  2018 ?(מתוך אתר מדסקייפ)

במהלך השנים האחרונות ד"ר אריק טופול, עורך אתר מדסקייפ,  נהג להכין רשימה של עשרת הפיתוחים המשמעותיים ביותר ברפואה. כעת, בידיעה שפורסמה באתר Medscape, בחר ד"ר טופול להדגיש מספר תחומים המתקדמים במהירות, הזוכים לתשומת לב רבה ועשויים לשנות את פני הרפואה. שלושת התחומים האמורים כוללים עריכת גנים, בינה מלאכותית והמיקרוביום של מערכת העיכול.

 עריכת גנים (Genome Editing)

חלה התקדמות עקבית עם התקדמות השימוש ב-CRISPR (בין יתר כלי העריכה הגנטית). אחת הדוגמאות הייתה עריכה גנטית שיטתית של הנוקליאוטידים של גןBRCA1  והערכת שינויים תפקודיים. במחקר אחד בלבד, היה ניתן לבחון את ההשפעות התפקודיות של מאות מוטאציות, דבר אשר דרש יותר מעשור לחברות ייעודיות לקבוע באמצעות מחקרים במשפחות. גישות אלו הן משלימות, אך מערכת CRISPR הינה מערכת מהירה לזיהוי אתרים חשובים בגנום, בין אם מדובר בגנים עצמם או בחלק אחר של הגנום.

 מחקרים קליניים רבים במחלות נדירות, דוגמת ביתא-תלסמיה, המופיליה, מחלות אגירה ליזוזומאליות ועוד, כוללים תכניות עריכה של הגנום של תאים סומאטיים. אך בנובמבר האחרון פורסם כי חלה תפנית לרעה, כאשר מדען מסין דיווח על עריכה גנטית מוקדמת של עוברי אדם. צעד זה היווה פריצה אתית, אשר בוצע באופן סודי ולא-נדרש, ללא קבלת הסכמה מדעת. הבנות התאומות שנולדו סבלו ממוטאציות לא-מכוונות שהוכנסו לגןCCR5  שלהן וכמו כן ממספר לא ידוע של מוטאציות אחרות ברחבי הגנום. לא רק שהדבר השפיע על כ-37 טריליון תאים בכל עובר, אלא גם שהמוטאציות שיוצרו בידי אדם יועברו לצאצאים של תאומות אלו. כפי שניתן לצפות, הדבר עורר סערה בינלאומית. התקווה היא כי צעד פזיז זה לא יפגע בתחום העשוי לשמש במצבים רבים ברפואה.

בינה מלאכותית (Artificial Intelligence)

בחודש דצמבר, השיקה חברת אפל את אפליקציית האק"ג לשעוני אפל. זהו אלגוריתם למידה-עמוקה של הצרכן, הראשון שאושר ע"י מנהל המזון והתרופות האמריקאי, העשוי להשפיע על מיליוני משתמשים. הצפי הוא כי כתשעה מיליון אנשים ירכשו את השעון עד סוף השנה. קצב הלב של המשתמש נבחן במנוחה ועם פעילות גופנית, וכאשר ישנה סטייה מהצפוי לדפוס של המטופל, נשלחת התראה למטופל לתעד את האק"ג שלו למשך 30 שניות, עם מתן פענוח מיידי, בין אם מדובר באק"ג תקין או באפשרות כי מדובר בפרפור פרוזדורים.

 למרות שהדבר עשוי להיות שימושי במיוחד לאלו בסיכון מוגבר, החשש הוא כי התראות מיותרות ושגויות רבות יעוררו חרדה; בדיקות מיותרות וטיפולים שגויים, דוגמת מתן מדללי דם. יש להמתין ולבחון את התוצאות, שכן מדובר כעת בשלבים הראשונים בלבד.

 המיקרוביום של מערכת העיכול (Gut Microbiome)

הקשרים הנרחבים של הרכב המיקרוביום במערכת העיכול  עם מחלות רבות, החל ממצבים אוטואימוניים ועד למחלות ממאירות ומחלות נוירו-דגנרטיביות, עורר עניין רב. עם זה, קשר סיבה-תוצאה עדיין אינו מובן היטב, וכך גם היכולת שלנו לשנות את המיקרוביום במטרה להביא לשיפור בתוצאות. מעבר לאפשרות השתלת צואה לטיפול ב-Clostridium difficile, אשר הוכחה בבירור כמועילה במחקרים אקראיים, יש להמתין לתוצאות מחקרים להערכת ההשפעה על מחלות אחרות.  בינתיים, פורסמו כמה ממצאים מפתיעים. ראשית, מחקר מרתק שהתבסס על ריצוף המיקרוביום של חולים מאושפזים מצא כי חלק גדול מהזיהומים הנרכשים באשפוז, מקורם במטופל עצמו (מהמיקרוביום של מערכת העיכול) ולא כפי שסברו, מהרגלי רחצת ידיים לא-טובים של הצוות הרפואי או מחולים אחרים.  מחקר אחר מצא כי מתן פרוביוטיקה לאחר טיפול אנטיביוטי הוא למעשה מהווה חרב פיפיות ועשוי לפגוע בהחלמה. לסיום, דווח כי התרופה הראשונה לטיפול בסוכרת, מטפורמין פועלת ברובה דרך השפעה על המיקרוביום של מערכת העיכול.  

 לידיעה במדסקייפ

לגורמי הסיכון טרם-אשפוז יש השפעה ניכרת על הסיכון לאשפוזים חוזרים של חולים מבוגרים (J Gen Intern Med)

מאפיינים טרם-אשפוז, ולאו דווקא גורמים הקשורים באשפוז עצמו בבית החולים, השפיעו משמעותית על הסיכון לאשפוז חוזר של מבוגרים בגילאי 65 שנים ויותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מדנמרק, שפורסמו בכתב העת Journal of General Internal Medicine.

 ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי למרות מחקרים רבים אודות גורמי סיכון לאשפוזים חוזרים, דרושים מחקרים נוספים להערכה ולזיהוי דפוסים של גורמי סיכון במדגמים גדולים. מטרתם כעת הייתה לזהות דפוסים של גורמי סיכון לאשפוז חוזר מכל-סיבה בתוך 30 ימים במדגם חולים בני 65 שנים ויותר.

 החוקרים השלימו מחקר עוקבה שכלל מידע דמוגרפי, משתנים סוציאליים, נתונים קליניים, שימוש בשירותי טיפול רפואי ומאפיינים הקשורים בגורם המטפל. המדגם כלל 1,267,752 אשפוזים של 479,854 חולים בני 65 שנים ויותר, אשר שוחררו מבתי חולים ציבוריים בדנמרק, בתקופה שבין ינואר 2007 ועד ספטמבר 2010.  מהנתונים עלה כי אשפוז אקוטי ומספר הימים שחלפו מאז השחרור מבית החולים ועד לאשפוז הנוכחי בבית החולים היו המנבאים המשמעותיים ביותר לאשפוז חוזר. בנוסף, באלו בסיכון לאשפוז חוזר תועדו יותר מחלות רקע, החולים צרכו יותר תרופות והשתמשו בשכיחות גבוהה יותר בשירותי טיפול רפואי אמבולטורי ובאשפוז בשנה שקדמה לאשפוז בבית החולים.

 בדומה לממצאים ממחקרים קודמים, החוקרים מצאו כי גורמים סוציו-דמוגרפיים, דוגמת הכנסה נמוכה, מצב תעסוקתי ומגדר זכרי, נקשרו עם סיכון מוגבר לאשפוז חוזר.

באופן מפתיע, הם לא זיהו כל קשר בין אשפוז חוזר ובין גורמי סיכון שזוהו בעבר, דוגמת גיל, אשפוז ממושך ומצבים רפואיים ספציפיים הקשורים לאשפוז הנוכחי.  החוקרים כותבים כי זיהוי גורמים המנבאים אשפוזים חוזרים הוא נושא חשוב, שכן זיהוי חולים בסיכון מוגבר עשוי לסייע בהקצאת משאבים הולמת.   

J Gen Intern Med. Published online December 3, 2018 

 לידיעה במדסקייפ

שתיית אלכוהול מתונה אינה מעלה את הסיכון להחמרת אי-ספיקת לב (JAMA Netw Open)

חולים מעל גיל 65 שנים עם אבחנה חדשה של אי-ספיקת לב יכולים לשתות כמות מתונה של אלכוהול ללא החמרת המחלה הלבבית, כך עולה מנתונים חדשים, שפורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת JAMA Network Open.

 במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם צריכת אלכוהול מלווה בהישרדות מוגברת בקרב קשישים עם אי-ספיקת לב. מחקר העוקבה הפרוספקטיבי כלל 5,888 מבוגרים בני 65 שנים ומעלה, אשר גויסו ממחקר Cardiovascular Health Study בין יוני 1989 ועד יוני 1993 מארבעה מרכזים בארצות הברית. צריכת אלכוהול סווגה לארבע קטגוריות: הימנעות מאלכוהול (אלו שלא שתו כלל אלכוהול), שתיית אלכוהול בעבר, שתייה של עד שבעה משקאות אלכוהול בשבוע, או שתייה של יותר משבעה משקאות אלכוהוליים בשבוע. התוצא העיקרי כלל את הישרדות החולים לאחר אבחנה של אי-ספיקת לב.

מדגם המחקר כלל 393 חולים עם אבחנה חדשה של אי-ספיקת לב (גיל ממוצע של 78 שנים). צריכת אלכוהול לאחר אבחנה דווחה ב-129 חולים (32.8%). 

לאחר תקנון לגורמים אחרים, צריכה של עד שבעה משקאות אלכוהוליים בשבוע לוותה בהארכה של 383 ימים בהישרדות, בהשוואה לאלו שנמנעו מאלכוהול. למרות שהממצאים היו מוגבלים בשל המספר הקטן של המשתתפים שצרכו למעלה משבעה משקאות אלכוהוליים בשבוע, זיהו החוקרים קשר משמעותי בצורת U הפוך בין צריכת אלכוהול ובין ההישרדות.   

ממצאי המחקר מעידים כי צריכת אלכוהול מוגבלת בקרב קשישים עם אבחנה של אי-ספיקת לב מלווה בתועלת הישרדותית, בהשוואה לאלו שנמנעו מצריכת אלכוהול. ממצאים אלו מציעים כי ייתכן שבקשישים שפיתחו אי-ספיקת לב אין צורך להימנע מצריכת אלכוהול מתונה.

 JAMA Netw Open. Published online December 28, 2018

  לידיעה במדסקייפ

טיפול במעכבי תעלות מימן עשוי להביא לעליה בסיכון לשברי ירך (Osteoporosis Int)

בחולים תחת טיפול פומי במעכבי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitor) ייתכן סיכון מוגבר לשברי ירך, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים, שפורסמו בכתב העת Osteoporosis International.

 החוקרים בחנו את המאגרים הרפואיים בין 1990-2018 לזיהוי מחקרים תצפיתיים, אשר כללו לפחות 500 מבוגרים עם שברי ירך, אשר היו במעקב לאורך לפחות שנה אחת. הם זיהו 24 מחקרים עם 2.1 מיליון משתתפים, בסך הכול, כולל 319,568 חולים עם שבר ירך, אשר ענו על הקריטריונים של הסקירה.

 מהנתונים עלה כי בקרב חולים שטופלו במעכבי תעלות מימן תועד סיכון מוגבר לשברי ירך (יחס סיכון של 1.20). עם עליה במינון הטיפול הנ"ל נרשמה עליה בסיכון לשברי ירך (סיכון יחסי של 1.17 עם טיפול במינון נמוך, 1.28 עם טיפול במינון בינוני ו-1.30 עם טיפול במינון גבוה של מעכבי תעלות מימן).

 בהשוואה לאלו שלא טופלו במעכבי תעלות מימן, הסיכון היחסי הכולל עמד על 1.20 בקרב חולים שנטלו טיפול קצר-טווח בתרופות אלו ועל 1.24 באלו שנטלו טיפול ארוך-טווח בתרופות אלו. עם זאת, החוקרים לא זיהו עליה בסיכון לשברי ירך בקרב חולים שטופלו באנטגוניסטים לקולטן H2.

 לאור ממצאי המחקר, החוקרים כותבים כי על רופאים לנקוט משנה זהירות בהתחלת טיפול ארוך-טווח במעכבי תעלות מימן בחולים שכבר מלכתחילה מצויים בסיכון מוגבר לשברי ירך, בפרט חולים מעל גיל 50 שנים.

 Osteoporosis Int 2018  

 לידיעה במדסקייפ

טיפול כנגד זיהום בנגיף HCV מלווה בסיכון מופחת למחלות לב וכלי דם (Gastroenterology)

טיפול בנגיף HCV (Hepatitis C Virus) מלווה בסיכון מופחת משמעותית לאירועים קרדיווסקולאריים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש. במאמר שפורסם בכתב העת Gastroenterology

 ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי ידוע כי קיים קשר בין זיהום בנגיף HCV ובין עליה ארוכת טווח באירועים קרדיווסקולאריים. כמעט כל הטיפולים הפומיים הביאו לשינוי דרמטי בגישת הטיפול בזיהומי HCV. עם טיפולים אלו, ניתן לרפא יותר מ-90% מהחולים הללו.

 עם זה, התועלת של הטיפול הינה מעבר להכחדת הנגיף והעלמתו. הירידה בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים עם טיפול פומי חדש הייתה גדולה יותר, בהשוואה לזו שתועדה עם הטיפול מבוסס-אינטרפרון הישן וגדולה יותר בחולים שבהם תועד ריפוי נגיפי.

 החוקרים ערכו חיפוש במאגרי Electronically Retrieved Cohort of HCV infected Veterans (ERCHIVES) וזיהו למעלה מ-242,000 חולים עם זיהום כרוני בנגיף HCV. התוצא העיקרי היה היארעות אירועים קרדיווסקולאריים במשתתפים עם ובלי תגובה נגיפית ממושכת לטיפול.

 החיפוש הביא לזיהוי 4,435 משתתפים שטופלו ב-Pegylated-Interferon ו-Ribavirin ו-12,667 חולים שטופלו בתרופות ממשפחת   DAA(Direct Acting Antiviral).  החולים הותאמו בגיל, מין, גזע ומאפיינים בסיסיים לביקורות, אשר מעולם לא טופלו כנגד זיהום בנגיף HCV. בתחילת המחקר, כל המשתתפים היו ללא היסטוריה של אירועים קרדיווסקולאריים או זיהום בנגיף HCV.

 בסיכומו של דבר, בקבוצת הטיפול תועדו 1,239 אירועים קרדיווסקולאריים (7.2%), בהשוואה ל-2,361 אירועים קרדיווסקולאריים (13.8%) בקבוצת הביקורת. שיעורי ההיארעות עמדו על 20.3 ל-1,000 שנות-אדם בקבוצת הטיפול, בהשוואה ל-30.9 ל-1,000 שנות-אדם בקבוצת הביקורת.

מניתוח רב-משתנים עלה כי הטיפול ב-Pegylated Interferon  ו-Ribavirin (יחס סיכון של 0.78) או טיפול בתרופות ממשפחת DAA (יחס סיכון של 0.57) נקשרו עם סיכון מופחת משמעותית לאירוע קרדיווסקולארי.

שיעורי ההיארעות המתוקנים של אירועים קרדיווסקולאריים לכל 1,000 שנות-מטופל עמדו על 23.5 בקבוצת הטיפול ב-Pegylated Interferon עם Ribavirin, 16.3 בקבוצת הטיפול ב-DAA ו-30.4 בקבוצת הביקורת. עוד עלה מהנתונים קשר בין תגובה נגיפית ממושכת ובין סיכון מופחת להיארעות אירועים קרדיווסקולאריים, בהשוואה לחולים ללא עדות לתגובה נגיפית ממושכת (יחס סיכון של 0.87).

מומחים שלא לקחו חלק במחקר כותבים כי עם התרופות החדשות הזמינות כיום, עם יותר מ-90% ריפוי, חולים עם זיהום בנגיף HCV יכולים להפחית את הסיכון להתקף לב וסיבוכים קרדיווסקולאריים אחרים.

Gastroenterology 2018

לידיעה במדסקייפ

 

טיפול יומי באספירין עשוי להפחית סיכון להתלקחויות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chest)

נטילה יומית של אספירין לוותה בהפחתת התלקחויות של מחלת ריאות חסימתית-כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease, או COPD), לצד הפחתת קוצר נשימה ואיכות חיים טובה יותר. כך עולה מנתוני מחקר SPIROMICS, שפורסמו בכתב העת CHEST.

 ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי הטיפול באספירין נקשר עם הפחתת תמותה מכל-סיבה בסקירה קודמת. עם זה, ההשפעה של אספירין על התחלואה של מחלת ריאות חסימתית-כרונית אינה ידועה. כעת הם התבססו על דיווח עצמי של משתתפים במחקר SPIROMICS עם COPD אודות נטילת אספירין. הם בחנו באופן פרוספקטיבי אירועי התלקחות COPD על-בסיס שאלונים טלפוניים שבוצעו בכל רבעון לאורך עד שלוש שנים. התלקחויות אלו סווגו כחומרה בינונית (התסמינים טופלו באנטיביוטיקה או בסטרואידים במתן פומי), או חמורים (צורך בפניה לחדר מיון או אשפוז). למטופלים באספירין התאימו החוקרים מטופל שלא נטל תרופה זו.   ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין טיפול באספירין ובין כלל התלקחויות COPD, התלקחויות בחומרה בינונית או חמורה.

 מבין 1,698 משתתפים, 45% דיווחו על טיפול יומי באספירין. לאחר התאמת חולים לביקורות הצליחו החוקרים ליצור 503 זוגות משתתפים תואמים. בקרב מטופלים באספירין תועדו שיעורי היארעות נמוכים יותר של כלל התלקחויות מחלת ריאות חסימתית כרונית (יחס שיעורי היארעות מתוקן של 0.78), עם השפעה דומה בהערכת התלקחויות בדרגה מתונה, אך לא התלקחויות בדרגה חמורה, של מחלת ריאות חסימתית כרונית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול יומי באספירין לווה בשיעור נמוך יותר של התלקחויות COPD, הפחתת קוצר נשימה ואיכות חיים טובה יותר. הם קוראים להשלים מחקרים אקראיים להערכת הטיפול באספירין בחולי COPD כדי להתגבר על ערפלנים העשויים להשפיע על הקשר הנ"ל. 

Chest 2018 

 לידיעה ב-MedPage Today

תרופות לטיפול ביתר לחץ דם המגבירות את רגישות העור לאור שמש מלוות בסיכון מוגבר לסרטן העור (The British Journal of Dermatology)

תרופות רבות לטיפול ביתר לחץ דם מגבירות את הרגישות של העור לאור שמש ומחקרים קודמים קשרו בין טיפול זה ובין סיכון מוגבר לסרטן של השפה, אך עד כה לא היה ברור אם תרופות אלו משפיעות על הסיכון לקרצינומה עורית של תאי קשקש. במאמר שפורסם בכתב העת The British Journal of Dermatology חוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בסיכון מוגבר לממאירות זו בעקבות הטיפול הזה.   מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין טיפול בתרופות ליתר לחץ דם ובין הסיכון לקרצינומה עורית של תאי קשקש בקרב מדגם שכלל מטופלים לבנים עם יתר לחץ דם, אשר טופלו במסגרת מערכת הבריאות של צפון קליפורניה (28,357 מטופלים).

 החוקרים בחנו את רשומות הרוקחות האלקטרוניות במטרה לקבוע חשיפה לתרופות לאיזון יתר לחץ דם, אשר סווגו ככאלו המעלות את רגישות העור לאור שמש, לאלו ללא השפעה דומה ולאלו שהשפעתם על הרגישות לאור שמש לא הייתה ידועה. הם זיהו חולים שפיתחו קרצינומה עורית של תאי קשקש במהלך המעקב (3,010 משתתפים).   בהשוואה לאלו שלא טופלו בתרופות לאיזון לחץ הדם, הסיכון לקרצינומה עורית של תאי קשקש היה מוגבר בקרב אלו שכן נטלו א-פעם תרופות לאיזון לחץ הדם אשר הגבירו את רגישות העור לאור שמש (יחס סיכון מתוקן של 1.17). כנ"ל לגבי ואלו שנטלו אי-פעם תרופות לאיזון לחץ דם שהשפעתן על רגישות העור לא הייתה ידועה (יחס סיכון מתוקן של 1.11), אך לא זוהה קשר דומה עם תרופות שלא הגבירו את רגישות העור לאור שמש.   בנוסף, החוקרים זיהו עליה מתונה בסיכון עם עליה במספר המרשמים לטיפול בתרופות המעלות את רגישות העור לאור השמש (יחס סיכון מתוקן של 1.12 עם 1-7 מרשמים, 1.19 עם 8-15 מרשמים ו-1.19 עם 16 מרשמים ויותר).  החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מספקים תמיכה מתונה לסיכון המוגבר לקרצינומה עורית של תאי קשקש בחולים הנוטלים תרופות לאיזון לחץ דם, המעלות את הרגישות של העור לאור שמש.  

 The British Journal of Dermatology. 2018;179(5):1088-1094   

 לידיעה במדסקייפ

הקפדה על היגיינת הפה מפחיתה את הסיכון למחלות קרדיווסקולריות. (European Heart Journal)

בעיות בריאותיות של הפה כגון מחלות פריודונטיות, עששת ואיבוד שיניים נקשרו במחקרים קודמים למחלות קרדיווסקולריות.

מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה זה ביקש לבדוק האם שמירה על הגיינת פה עשויה להפחית את הסיכון ללקות במחלות קרדיווסקולריות.

במחקר זה נאספו נתונים של 247,696 אנשים בריאים בני 40 ומעלה אשר עברו בדיקת סקר של בריאות הפה ואשר לא סבלו בעברם ממחלה קרדיווסקולרית. הנתונים נאספו מ- National Health Insurance System – National Health Screening Cohort בקוריאה.  לאחר מעקב ממוצע של 9.5 שנים, נרשמו 14,893 אירועים קרדיווסקולריים בקרב משתתפי המחקר וביניהם: מוות קרדיאלי, אוטם בשריר הלב, שבץ ואי ספיקת לב. הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי היה גבוה יותר במשתתפים אשר סבלו ממחלה פריודונטית, מעששת או מנשירת שיניים. צחצוח שיניים פעם אחת או יותר ביום היה קשור בירידה מובהקת סטטיסטית של 9% בסיכון לאירוע קרדיווסקולרי, לאחר התאמה רבת משתנים. ביקור שגרתי אצל רופא השיניים  פעם בשנה לפחות אשר כלל ניקוי שיניים גם כן היה קשור בירידה של 14% בסיכון לאירוע קרדיווסקולרי.  הקפדה טובה יותר על היגיינת הפה הייתה קשורה בירידה בסיכון למחלות קרדיווסקולריות אשר נקשרו במחלות פריודונטיות, עששת ואיבוד שיניים.  מסקנת החוקרים הייתה כי הקפדה על היגיינת פה באמצעות צחצוח שיניים יומי וביקור שנתי אצל רופא השיניים הכולל גם ניקוי שיניים קשורים בהפחתה בסיכון לאירועים קרדיווסקולרים באנשים בריאים.   

Improved oral hygiene care attenuates the cardiovascular risk of oral health disease: a population-based study from Korea. European Heart Journal. December 18, 2018.

 

סיכון גבוה לאיסכמיה של הגפה ולאירועים קרדיווסקולאריים בחולי סוכרת עם מחלת עורקים היקפית (Journal of the American College of Cardiology)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology חוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש. עולה מהן כי בחולים עם מחלת עורקים היקפית וסוכרת קיים סיכון גבוה לאירועים איסכמיים של הגפה וסיבוכים קרדיווסקולאריים, גם עם הקפדה על הטיפולים המומלצים.   ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי סוכרת מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם על-רקע טרשת עורקים, אך ידוע פחות על הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים מג'וריים ואיסכמיה של הגפה בחולים עם מחלת עורקים היקפית תסמינית. כעת הם ביקשו לבחון את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים ואיסכמיה של הגפה בחולים עם מחלת עורקים היקפית וסוכרת, בהשוואה לאלו עם מחלת עורקים היקפית בלבד.  במחקר EUCLID (Examining Use of Ticagrelor in Peripheral Artery Disease) נכללו 13,885 חולים עם מחלת עורקים היקפית תסמינית. התוצא העיקרי היה משלב של סיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (תמותה קרדיווסקולארית, אוטם שריר הלב, אירוע מוחי איסכמי) לאורך מעקב חציוני של כ-30 חודשים. החוקרים ערכו השוואה בין תת-קבוצה של חולים ללא סוכרת וכמו כן בחנו גורמים ספציפיים לסוכרת, דוגמת המוגלובין מסוכרר, העשויים להשפיע על הסיכון לסיבוכים.

 החוקרים מדווחים כי 5,345 חולים (38.5%) סבלו מסוכרת; מרביתם אובחנו עם סוכרת מסוג 2 (5,134 משתתפים, 96.1%). התוצא העיקרי תועד ב-15.9% מהחולים עם מחלת עורקים היקפית וסוכרת, בהשוואה ל-10.4% מאלו עם מחלת עורקים היקפית בלבד (יחס סיכון מתוקן מובהק של 1.56). כל עליה של 1% בהמוגלובין מסוכרר לוותה בעליה של 14.2% בסיכון היחסי לסיבוכים קרדיווסקולאריים.   החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים מעידים כי בחולים עם מחלת עורקים היקפית, סוכרת מלווה בסיכון מוגבר לאירועים איסכמיים של הגפה ולסיבוכים קרדיווסקולאריים. יתרה מזאת, איזון ירוד של המחלה מלווה בעליה בסיכון לסיבוכים. 

 Journal of the American College of Cardiology, Vol 72, 25, December 2018

כתיבת תגובה