נער בן 16 עם פריחה עורית, מקרה איפוקרטס | מתוך PJC 79

לחדר המיון מובא נער בן 16 בליווי אביו.  הנער מתלונן על פריחה עורית אשר הולכת ומחמירה בשלושת הימים האחרונים.  הפריחה החלה באזור הגו והצוואר, וביממה האחרונה התפשטה גם לפנים ולגפיים העליונות.  מתקשה לשתות ולאכול מאז שעות הבוקר.  הנער שולל חום או תלונות נוספות.  האב מספר כי לפני שבועיים הנער אובחן כסובל מאפילפסיה, והותחל טיפול ב- Lamictal.  לא ידוע על רגישויות כלשהן. 


בבדיקתו –


מדדים: חום – 37.0; לחץ דם – 110/70; דופק – 105;


אינו במצוקה נשימתית, יציב המודינמית, אך נראה כאוב. הפריחה מערבת את כל פלג גופו העליון, כולל פניו.  במבט ראשוני נראה כי הפריחה מערבת כ- 25% משטח גופו.  מדובר בנגעים עגולים או אליפטיים אדומים כהים בקוטר של כ- 1 ס"מ, חלקם קונפלואנטיים וחלקם בצורת נגעי מטרה.  בפנים – כיבים קטנים על השפתיים ורירית הפה, אודם ניכר ע"ג לחמיות העיניים.


הרופא המטפל מורה על נטילת בדיקות ועל הכנסת line ורידי.


הרופא, אשר חושד בתגובה על רקע הטיפול התרופתי החדש פונה לאיפוקרטס ובודק את תופעות הלוואי של התרופה.




הרופא מאמת את חשדו ומגלה כי תופעות הלוואי השכיחות של התרופה הן עוריות, וכוללות בין היתר את התסמונות Stevens-Johnson syn. ו Toxic Epidermal Necrolysis .  הרופא מורה לנער שלא ליטול את התרופה עד להודעה חדשה, ומוודא כי לא נטל במקביל תרופות אחרות שעשויות היו להביא לתופעות דומות.


על מנת לאשר את אבחנתו, פונה הרופא לאיפוקרטס, על מנת לאתר תמונות של Stevens-Johnson syn. ולהשוותם לנגעים שמצא בנער.




במקביל, מתקבלות תוצאות בדיקות הדם של הנער.  ספירת הדם תקינה, אלקטרוליטים, תפקודי כליה ותפקודי כבד תקינים, ובדיקת גזים ורידיים תקינה. 


הרופא מבקש להתחיל עירוי נוזלים לנער, ובמקביל לעקוב אחר כמויות מתן השתן בצורה מדויקת.  תורן יחידת כוויות נקרא בכדי להעריך את הילד טרם חבישתו.


בשלב זה פונה הרופא לאיפוקרטס בכדי לוודא כי ביצע את הבירור הראשוני בנער, ובכדי לבדוק כיצד עליו להמשיך את ניהול המקרה.


כתיבת תגובה